![]() | ![]() | ![]() |
|---|---|---|
![]() | ![]() | ![]() |
![]() | ![]() | ![]() |
״Missing Venus״ / נעמה קליימן
אוצר: יועד בר נוי
בתערוכת היחיד הראשונה שלה ‘Venus Missing’, מציגה בפנינו נעמה קליימן נופים פנימיים, קליפות מעטפת נעדרות אנושיות המסמנות נוכחות מלאה. היא מציבה כנים של אובייקטים נעדרים המבקשים מהצופה להיות אקטיבי, חוקר המנסה למצוא הגיון, לבנות סיפור ולמצוא משמעות הנובעת מתוך החיבורים המעורפלים שהיא יוצרת. החללים המופיעים בצילומים נעים על התפר שבין הפרטי לציבורי אך בו בזמן לא ניתן לזהות בבירור מי מהם הוא חדר פרטי במלון או מתג שצולם במוזיאון הומה אדם. קליימן אינה עוסקת בתכנון או העמדה אלא נמצאת בתהליך מתמיד של חיפוש אחר הרגע הנעדר-נוכח. במובן מסוים היא אספנית של עקבות שנקרו בדרכה במהלך מסעותיה, ״עיקבה של מסומן נעדר המתקיים בשטח הביניים בין קיומו של הגוף כזיכרון לבין היעדרו הפיזי״ כפי שמתאר זאת דרידה.
בצילום Venus Missing לא האנושיות היא שחסרה, הכן, הבסיס הריק מסמל דווקא את היצירה שנעדרת, הפסל או הדמות המוצבים עליו. זוהי אנטי יצירה המציגה אמנות נעדרת אובייקט המבקשת מאיתנו להפעיל את העין המחוללת. מהלך נוסף, ניתן לראות בסדרת החבלים האדומים הכרוכים בצורות שונות, כמו גם בסדיני המיטה הסתורים, היוצרים תנועה מתמדת הבוקעת מתוך האובייקטים הדוממים ובכך, הם מתפקדים כמו טביעות אנושיות של פעולה דינמית במרחב ריק מאדם.
רוב העבודות בתערוכה צולמו בשנת 2019 טרום המגיפה ומדמות במידת מה שיטוט בעולם עזוב, בודד, פוסט אפוקליפטי המנבא את הבידוד והריחוק שאפיין את ימי שיא המגיפה ברחבי העולם. אותם מקומות ציבוריים וחדרים פרטיים בעלי נוכחות מוצפנת מאפיינים את עבודתה של קליימן גם בסדרה 'חדר 221' )2019( בה תיעדה חדרים של אורחי מלון שזה עתה עזבו אותם או בסדרה (2015) Overnight המציגה מיטות ריקות של ילדים השוהים בבית מחסה.
בתערוכה זו מוציאה קליימן את מושאי הצילום מהקשרם ומנסה ליצור דימויים אקסטריטוריאלים שאינם שייכים למקום או לזמן מסוים. הדיוקנאות האנושיים הנעדרים שהיא מצלמת יוצרים רגעים חדשים המתקיימים ולא מתקיימים בעת ובעונה אחת.
יועד בר נוי, 2022
----------
נעמה קליימן היא אמנית וצלמת ישראלית המתגוררת בתל אביב, בוגרת התכנית לאוצרות של "הבית לאמנות ישראלית" משנת 2017 . עבודותיה עוסקות בזיכרון אישי וקולקטיבי, תוך שימוש בצילומים תיעודיים של מרחבים יומיומיים, כמו חדרי מלון נטושים ואלבומי משפחה שנמצאו באינטרנט.
----------
לקטלוג התערוכה
קרדיט לצילום: לי ברבו









