 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |  |
 |  |  |
 |
שנהב סינטטי | נטע דרור
אוצרת: גיל כהן
ילדה מזמינה חברה לשחק איתה בבית הברביות שלה, הן יושבות יחד על השטיח ובוחרות את הבובות ואת הבגדים, מסדרות את החדרים בבית, את הרהיטים והפריטים. הן אוחזות כל אחת בבובה ומנהלות ביניהן שיחה של שתי נשים בוגרות שנקדחה ממוחן של שתי ילדות צעירות. הסיטואציות שנוצרות מערבבות יחד משפטים שהן שמעו מפיהן של נשים בוגרות במציאות או בטלוויזיה יחד עם דמיון של ילדות ובכך מתאפשר להן לשחק ב"להיות אישה בוגרת".
הבובה מתווה את הנרטיב - מהו בית, מהו גוף, מהי משפחה, אלו תפקידים אפשר לקחת בעולם החברתי ובעולם התעסוקה - מהם חיים בוגרים. האופן בו שווקה ברבי מיום יציאתה לשוק בחודש מרץ 1959 על ידי חברת "Mattel" היה "Teenage fashion model", היא יצאה בפרסומת טלוויזיונית בזמן הקרנת התוכנית "מועדון מיקי מאוס" כיוון שכוונה לקהל הצעיר. בפרסומת מופיעות בובות לבנות עור בשיער בלונדיני ושטני, הן עומדות על גרם מדרגות לבן והאווירה מזכירה תצוגת אופנה או תחרות מלכת יופי. ברקע מתנגן שיר שנכתב במיוחד עבור הפרסומת:
“Barbie you're beautiful
You make me feel my Barbie doll is really real
Barbie's small and so petite,
Her clothes and figure look so neat
Her dancing outfits ring some bells
At parties she will cast a spell
Purses, hats, and gloves galore
And all the gadgets gals adore.
Someday, I'm going to be exactly like you
Till then I know just what I'll do…
Barbie, beautiful Barbie I'll make believe that I am you.”
השיר מסביר היטב את כוונת המשווקים ליצור אידיאל מסוים של נשיות יחד עם רצון להידמות לבובה - ברבי היא יפה, קטנה, בעלת מראה מסודר, היא כוכבת ממגנטת במסיבות ויש לה את כל פרטי הלבוש והאביזרים שבחורות אוהבות. השיר נאמר כביכול מפיה של ילדה שבבעלותה בובה, והיא מסיימת אותו בתקווה שיום אחד תהיה בדיוק כמו ברבי, עד שיגיע אותו יום מיוחל היא יודעת מה עליה לעשות, להעמיד פנים שהיא הבובה. כלומר לשחק במה החיים הבוגרים שלי יהיו לכשאגדל.
מי שהגתה את ברבי היתה רות הנדלר שהיתה נשואה לבכיר בחברת מאטאל, היא ראתה את בתה ברברה משחקת בבובות נייר ונותנת להן תפקידים של נשים בוגרות. בזמנים בהם רוב הבובות היו ייצוגים של פעוטות הנדלר זיהתה שיש בשוק חלל ריק שניתן יהיה למלא וקראה לבובות על שם ביתה - ברבי (ברברה) ובנה - קן (קנת). ומבחינה כלכלית היא בהחלט עשתה מהלך נכון. למרות ביקורות הורים על מבנה הגוף של ברבי כבר מרגע ההשקה שלה, 350,000 בובות נמכרו בשנה הראשונה שיצאה לשוק ובמהרה היא הפכה לסמל תרבותי. בשנת 2006 דווח כי נמכרו מעל בליון בובות בכ-150 מדינות וכי שלוש בובות נמכרות כל שנייה מסביב לעולם.
מצד אחד ברבי עם משפחתה וחבריה, הבתים, הבגדים והאביזרים הנלווים לה נתנו מענה לילדות וילדים רבים שחיפשו בובה בוגרת להיזדהות איתה, לראות בה אידיאל ולפתח משחק דמיוני פרטי וקבוצתי. היכולת לשחק ב"להיות מבוגרת" ולביים דרך הבובה סיטואציות שהיו באמת או מתוך עולמות הדמיון.
מן הצד השני הבובה נקשרה מרגע היוולדה עם אידיאליזציה מטעה ואף מסוכנת של דימוי גוף. לפי רופאים לו היתה ברבי אישה אמיתית במידות אלו היתה נמצאת בתת משקל ובמחסור אקוטי של אחוזי שומן בגוף. העובדה כי בובות הברבי הגיעו רק בדמות אישה לבנה ובעיקר בלונדינית עוררה גם היא ביקורות רבות. עם השנים נוספו בובות היספניות, שחורות, אסייאתיות, בובות נמוכות, גבוהות, בעלות מבנה גוף אחר ולצידן תלבושות מגוונות המתאימות לחגים וימים מיוחדים בתרבויות שונות. נסיון לדבר לקהל רחב יותר ולהתמודד עם הביקורות שהגיע מסיבה כלכלית בלבד - ירידה במכירות.
למרות שכיום המותג "ברבי" מציע למעלה מ-22 גווני עור, 94 צבעי שיער, 13 צבעי עיניים וחמישה סוגי גוף היא נותרה מזוהה בעיקר עם מבנה גוף בלתי אפשרי, עיניים כחולות ושיער בלונדיני ארוך.
בזמן בניית התערוכה "שנהב סינטטי" נטע דרור החזירה את עצמה ואת חבריה לאותו משחק משותף על השטיח מימי הילדות. היא שאלה "מי רוצה לבוא ולשחק איתי בברביות" אך הפעם כאנשים בוגרים. הבחירה של דרור להציע מרחב משחקי בלתי אמצעי התגלה במהרה כבעלת יכולת מגית כמעט להעלות את האופנים בהם הבובה מפעילה אצל כל אחד מנגנונים שנטבעו בו ורצון לייצר אפשרויות נוספות לנרטיבים שכילדות.ים לא ידעו עליהן או הרגישו שהן מנוגדות לתכתיב ולאידיאל. המפגש המחודש עם הבובה היה כמו לחיצה על כפתור שהציפה את המתח המובלע ביחסים עם בובה שהיא אישה ואינה ילדה - שאלות שהודחקו אצל אחדים והיו גלויות אצל אחרים - האם עלי לקרב את עצמי אל הבובה מבחינת נראות וסגנון חיים או שיש גם אופציה שהבובה תתקרב אלי. היום כאנשים בוגרים ידעו המשחקים שהם לא יהיו יום אחד ממש כמו ברבי כמאמר השיר הפרסומי, כי "יום אחד" כבר כאן ואלו האנשים שהם הפכו להיות. חלק עוד שואפים להידמות לה, אוהבים או אפילו מקדשים אותה לעומת אחרים שבחרו להתנגד לדמותה לחלוטין, לזלזל או לסלוד ממנה. בלי יוצא מן הכלל מי שקיבל את ההזמנה למשחק ניגש בחרדת קודש מהולה בשמחה משחררת כשניתנה לו האפשרות ליצור איזו סצנה שירצה. חלק בחרו לדמות את היומיומי ביותר וחלק לקחו את הפתח לייצר דימויים אפלים ואף גרוטסקיים, זאת ביחס לצורך, לרצון ולדמיון החופשי של המשחקים. באופן זה, הזמנה למשחק שהחלה כמהלך נסיוני וללא הכוונה ברורה, הפכה לפעולה טיפולית בה התאזן הדיסוננס בין מעמדה של הבובה כאובייקט גבוה, אפילו מקודש, ובין מציאויות וחוויות החיים השונות והמגוונות. חלל התערוכה משלב אלמנטים מרחפים ומוגבהים, רוב הסיטואציות נעות ומסתובבות באופן המאזכר מובייל, מערכת של פרטים הנעים כל אחד סביב עצמו ויחד כמכונה אחת. במרכז החלל מוצבת בובה אחת על סטנד מוגבה היוצר מעין מקדש לדמותה. החלל שנוצר מאפשר למבקרים לחזור אל נקודת המבט הילדית דרכה חוו את הבובה ומזמין אותם לבחון אותה מחדש ואת נקודת המפגש בין החיים שלהם ובין הנרטיבים שהבובה מביאה איתה.
גיל כהן, דצמבר 2022
--------------
נטע דרור היא אמנית רב תחומית, היא סיימה את לימודיה לתואר הראשון באמנות הקולנוע במכללת ספיר ואת לימודיה לתואר השני במדיניות ותיאוריה של האמנויות באקדמיה לעיצוב בצלאל בשנת 2020. כיום עוסקת דרור בנושאים הקשורים לארכיון, אספנות, יחסים בין העבר להווה ביחס למרחב ולמקום בו היא פועלת, ויוצרת באמצעות צילום, וידאו, מיצבים ורדי מייד.
--------------