 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |
זוג יוונים / חגית אונמני רובינשטיין ויואב אפרתי
אוצר: אבשלום סולימן
תערוכתם הזוגית החדשה של יואב אפרתי וחגית אונמני רובינשטיין היא, כשמה, תערוכה זוגית, וגם תערוכה על פיצול ועל מפגש. אפרתי ורובינשטיין הם חברים וותיקים, וכמו צמדי אמנים-חברים אחרים הם דווקא בעלי אופי, עניין ומיקוד אנרגטי שונים מאוד זה מזה, לפחות במבט ראשון. התערוכה שיצרו נשענת על הדינמיקה הפנימית שמייצר השוני הזה, ועל התפיסת המשותפת של התערוכה כאירוע פתוח. המפגש המתוכנן-למחצה, הנותר ללא הכרעה עד להקמת התערוכה, מרמז על אי-הכרעה בין שתי תפיסות עולם בסיסיות, או 'מקורות השראה' המזינים את האמנות של כל אחד.ת מהם, בהתאם.
אפרתי מציג בתערוכה סדרה של רישומים על נייר. השפה הרישומית המזוהה אתו פועלת כמו מערכת של קידוד חזותי. התמצות ההירוגליפי של השפה הזו מאפשר לאפרתי, פוטנציאלית, לצייר כל מצב רגשי ואינטלקטואלי, ולהגיב לכל דינמיקה אנושית.
שני עקרונות בסיסיים מבנים את עבודותיה של חגית אונמני רובינשטיין: יחסי אור-צבע-חלל, ודינמיקה של הפכים דואליים. בתערוכה הנוכחית היא מציגה ציור על מצעים שונים, וידיאו, ועבודות נייר ובד בהצבה תלוית מקום. בכולן, הגישה לצבע חושבת אור: אחדים מהציורים יוצרים ייצוג אשלייתי של אור הבוקע מן הבד, אחדים מאפשרים לאור הטבעי לחדור מבעד לבד, ועבודות אחרות – כמו מגזרות הנייר או רצועות הג'ינס התפורות – מוצבות כך שהן משמשות כמשטחים מחזירי אור, המטילים הילות עדינות של אור צבעוני על קירות הגלריה. סדרת צלבי העץ המצוירים נראית כמו חריגה מהקו הלא-פיגורטיבי של שאר העבודות, וכחזרה מפתיעה לציור-פיסול פיגורטיבי מבוסס צילום. הציורים נולדו משיטוט לאורך נחל האיילון, אזורים שהאמנית גילתה בשנים האחרונות כשמורת טבע בשולי הכרך, סביבות סיפיות של לא-שם לא-כאן. ארבעת ציורי הנוף המבנים כל עבודה מאורגנים כארבע זרועות של שושנת רוחות. יחד, הן עוטפות חריץ דק של אַין והעדר במרכזן.
צורה נוספת של מפגש צירים הם המעגלים הצהובים-אדומים המחולקים לארבע, המופיעים ברבות מעבודותיה. המעגל המרובע הוא בעת ובעונה אחת שלט אזהרה, צורת חלוקה פורמלית גיאומטרית, וייצוג סכימטי של מערכת דמוית לב, על חלוקתה לחדרים ועליות. כמו הצלבים שהוואקום נמצא בליבם, גם המעגלים-המרובעים הם ייצוג של ההיגיון של הפרדוקס, זה הנתפס רק באינטואיציה פנימית. נדמה, שעיקרון זה נסתר מתחת לפני השטח של רבות מעבודותיה של אונמני רובינשטיין.
שמה של עבודת הווידיאו הנחש בהריון בגנו רומז גם הוא על 'האמת' כעל אירוע אידיוסינקרטי בייחס למציאות הנראית לעין. בסדרה של חיתוכים, התנגשויות חזותיות, הצלבות ותמונות dissolve הצופה מוטלת לתוך עולם כאוטי של פנים וחוץ, 'טבע' עירוני ובנייה מתועשת, בני אדם ובעלי חיים. נדרש זמן צפייה בכדי לראות דרך השפה של עולם-המראה הזה ולהתחיל לצפות בו כבסרט טבע משונה. הדימוי המתנחשל בינות לדברים הוא הנחש שבתוך הגן, כך שהוידיאו כולו הופך לתיאור אלגורי כמעט של העולם כגן עדן בתהליכי קריסה: עץ הדעת נכרת ונעקר בידי עובדי העירייה, פועלי הבניין הפלשתינים משתעשעים כילדים בצינור כיבוי דמוי נחש עבה בזמן שהם בונים מגדל בבל נוסף, וצבּת-מים מוליכה את צאצאיה בשורה לאורכו של נחל בטון מתפורר.
___________
יואב אפרתי (נולד ב-1965 ברחובות) הוא צייר ורשם ישראלי. בין השנים 1989–1993 למד בבצלאל. בתום לימודיו עבר לתל אביב, שם חי עד היום. מלמד במדרשה לאמנות במכללת בית ברל. זוכה פרס אוסקר הנדלר לשנת 1994.
חגית אונמני רובינשטיין היא אמנית ואוצרת ישראלית, הפועלת במגוון מדיות כגון ציור, וידאו, טקסט ועבודות נייר. יצירתה מתאפיינת בגישה אינטואיטיבית ובחקר זהות, זיכרון ויחסים בין-דוריים, תוך שימוש בצירי מתח בין אור וצל, סדר וכאוס, יציבות והתפרקות. במהלך מגפת הקורונה, יצרה סדרת דיוקנאות עצמיים יומיומיים, אשר הוצגו בתערוכה "מראה מראה" בגדה השמאלית בתל אביב.
___________