האקדח מת מצחוק
מועדון טונגסטן מתארח בגלריה P8
אוצרת: קרין מנדלוביץ
אמנים:
אביטל פלצ'י פלג - אבשלום סולימן - איטה גרטנר - איתן הלל - אליסף קובנר - איסנה מאירוביץ יעקב - גלי ו. חכמון - יפעת בר-לב - ליאור שדה ואילן דותן - עדי זילברמן - עדי שמעוני - עלמה שניאור - ערגה יערי - קבוצת תזזית (אורי לוינסון ואילי לוי) - קרן שביט - ראובן קופרמן - רוית משלי
בפתיחה בשעה 21:00:
ליאור שדה ואילן דותן – VJ וקולאז' חי; להקת (D.R.Y (D'ont Repeat Yourself; מוזה מדוזה במופע שקוף ללא מוח וללא לב
מועדון טונגסטן לאמנות-תרבות-גוף-פנאי – קונספט דינמי שאינו תלוי חלל וזמן ושייעודו חיבור בין אנשים, רעיונות ותחומים – מתארח בחודש אוגוסט בגלריה P8. קרין מנדלוביץ, המנהלת האמנותית של המועדון, אוצרת במסגרתו תערוכה קבוצתית בשם "האקדח מת מצחוק", המשמשת טריגר ליריית הפתיחה לפעילותו לאחר תרדמה ממושכת.
האמנים המציגים בתערוכה הוזמנו להגיב למשפט "האקדח מת מצחוק". האקדח הוא חפץ טעון ורווי באזכורים, במטאפורות ובמשמעויות. הוא מת, נשאר עירום ללא השימוש הייעודי שלו, ונותר לו רק לצחוק – על עצמו, על החיים ועל המתים. הוא צוחק גם על מעשה האמנות – כאפשרות למילוט בדרך משועשעת, כאתנחתא קומית מהמציאות הקשוחה, כחגיגה של הייאוש והגיחוך הקיומי. בין השמחה לבין העצב והטירוף, משתחרר לפרקים צחוק בריא וחופשי. כך גם המוות והצחוק – צירוף לכאורה בלתי אפשרי ואף מנוגד – עשויים להתגלות כקרובים למדי: שניהם כרוכים בתגובה פיזית חריפה, ללא שליטה על הגוף.
צירוף המילים "האקדח מת מצחוק" מקורו בסדרה של סרטי קומדיה אמריקאיים משנות השמונים בכיכובו של לסלי נילסן. בסרטים ניכר שימוש בהומור פרוע, משולח רסן, סקסיסטי ומודע לעצמו. התערוכה אינה מתייחסת ישירות לסרט מבחינת התוכן, אלא ככותרת, כמטאפורה, כפלפוּל מילולי-ויזואלי.
מבין שלל העבודות, אפשר לציין דוגמאות אחדות: עלמה שניאור עוקבת עם מצלמתה בדיוטי-פרי אחר בובת חזיר הולכת הנתקלת לפעמים בקירות; קרן שביט נראית בווידיאו רוקדת לצלילי שירים, שבחרו תורמים לתערוכתה; יפעת בר לב מציגה סדרה של סרטי פולרואיד פגומים, שבהם נראים כתמי רורשאך נתונים לפרשנות הצופה; איטה גרנטר מציגה מיצב צבעוני וגרוטסקי, שמגיב לכותרת התערוכה; גלי חכמון מציגה את סדרת הציורים "יש לך משהו עצוב בעיניים"; אביטל פלצ'י פלג מציגה וידיאו שבו נראית פאם-פאטאל משחקת עם אקדח צעצוע ומפלרטטת מול המצלמה; איתן הלל מציג שלושה פורטרטים של גיבורי אמנות מקומיים, במסורת של תצלומי אופנה; איסנה מאירוביץ יעקב מציגה את פסל הברונזה "הכלה השרופה"; ראובן קופרמן מציג ציורים של בני הזוג נתניהו הנראים צוחקים בסמיכות לציור של קוף המישיר מבט אל המתבונן; אבשלום סולימן מציג שני פסלי בודהה אמורפיים ומשעשעים; ואילו רוית משלי את הפסל "הפלטפורמה לדרג קווין מזרחי". עבודות אלו ונוספות יוצרות יחד קולאז' צבעוני, טעון, משעשע ולעתים גרוטסקי.