מאוזולאום
תערוכת יחיד: מרב סלומון
אוצרת: ליאת לביא
תערוכתה של מרב סלומון, פרופ׳ לאיור במחלקה לתקש״ח בבצלאל, היא השלישית ברצף שהפך למסורת של שיתוף פעולה בין הגלריה השיתופית P8 לבין המחלקה לתקש״ח בבצלאל, במסגרת שבוע האיור. בשנים הקודמות הציגו במסגרת הפסטיבל בגלריה, המאיירת והמרצה הבכירה מיכל בוננו, יחד עם בן זוגה הצלם צור קוצר, ובשנה שעברה הציג האנימטור והמעצב ארז גביש, ראש המחלקה לתקש״ח בבצלאל.
מאוזולאום הוא אחוזת קבר מונומנטלית הבנויה כמבנה ארכיטקטוני בודד, המשמש כאתר הנצחה וביסוס נראטיבים היסטוריים. המאיירת מרב סלומון מעמידה מאוזולאום מנייר ודיו בלב חלל הגלריה, המאזכר בצורתו מיטת אפיריון, אוהל קרקס ושולחן עבודה. בזיקה למסורת עיטור סרקופגים, סלומון בוראת עולם דימויים העוסק בהבניה ופירוק של מנגנונים היסטוריים המורישים טראומה, מנסחים זיכרון ומנציחים זהות. במאוזולאום של סלומון אישה יושבת על אישה שיושבת על אישה שיושבת על אישה. הכל דימויים שצויירו בעיפרון והפכו לחותמות גומי, אותם מרכיבה סלומון לסצינות שונות ובאמצעותם כותבת היסטוריה רב דורית של נשים על נשים; וריאציות משתנות מאוצר מילים קבוע. בפעולה עמלנית של הכתמה ושיכפול, נפרשים סיפורים על זמן וכליה ונתבע קול ומקום. הנשים של סלומון יושבות. זו על זו וזו בתוך זו. הן ארכיטיפיות ובו בזמן חד פעמיות. הן המדונה בלי הילד, הן האמהות המוסתרות מהתקופה הויקטוריאנית אחרי שפשטו את המסך. הן סבתות סורגות והן הקריאטידות. הן חוזרות על עצמן, הן דוהות ומתחזקות. הן כיסא ופדסטל, ילדות ואחיות- חוליות בשרשרת.
ב״מאוזולאום״ ממשיכה מרב סלומון לבחון צורות הבניה וקריאה של טקסט חזותי לצד המשך עיסוקה בתימות ה-Memento Mori, המורבידי, לצד אלמנטים של משחקיות ותאטרליות.