HeadRest (מנח-ראש) הוא אובייקט נישא שמטרתו לתמוך בראש ובצוואר לשם תנומה ומנוחה. עבור הדס רוזנברג-ניר מהווה החפץ דימוי, מנטרה סימבולית שבמהותה השתוקקות להרפיה מאופיים התזזיתי והמפתיע של אירועי החיים ומהצורך ליצור. התערוכה מקבצת עבודות פיסול, ווידאו-ארט, ציור וצילום של מספר אמנים אשר עוסקות במתח וביחסי הגומלין שבין יצירת אמנות לנסיבות החיים. העבודות נובעות מאפיזודות אישיות ומשיקות להן ומאידך שואפות לעצמאות, לבירור זהותן ולגיבוש האמצעים האמנותיים המרכיבים אותן.

 

בסדרת עבודות הקרמיקה של הדס רוזנברג-ניר חולש ולעיתים מבצבץ דימוי של מנח-ראש ועולה תחושה של הישענות על כרית פיקטיבית. כמי שבוחנת את קצוות הנראות והפונקציונאליות של המדיום הקרמי, נסיקתו של החפץ הארכיאולוגי מעבר לתכליתו השימושית היוותה עבורה מניע והשראה. אם בוחנים את עיצובם של מנחי-ראש שנמצאו בקברי פרעונים ובין חפצי נוודים ברחבי העולם נראה לעיתים כי חפץ זה שנועד לשינה, זר לתנוחת הגוף הטבעי. ייתכן שגם בעברו הארכיאולוגי מנח-הראש לא נועד לשימוש ממשי כי אם סימל את הכמיהה למנוחה ותו לא.

 

שפתה האמנותית של רוזנברג-ניר עשירה ומורכבת. החומר הקרמי בעבודותיה שרוף מעבר ליכולתו אך לעיתים מופיע במצב נא. בטקטיקת בניה המבוססת על קוד פנימי, אישי, יוצרת רו­זנברג-ניר קונסטרוקציות פיקטיביות בניסיון להגיע לידי סדר ומבנה יציבים. העבודות נאחזות במערכת צורות וסמלים המזוהים עם האמנית כבמעין ארכיון – בוידעם לעת מצוא. מוקש הכלוא בתוך שולחן ביתי הפוך, שלטים ומכשירי ניווט חסרי תוחלת, רהיטים ביתיים אשר ספק תומכים ומכילים - ספק טורפים את האובייקטים הקרמים המונחים עליהם, כל אלו יוצרים אווירה של סדרי עולם הפוכים, שכל ניסיון לשלוט בהם מועד מראש לכישלון. ואפשר שידיעה זו היא-היא הסיבה שבגללה חוזרת רוזנברג-ניר שוב ושוב לאזכורים פורמליסטים של מנח-הראש, כרמז לכמיהתה הבלתי מסופקת לאתנחתא ולתמיכה.

 

בעבודת הצילום של ינאי יחיאל קומפוזיציה של שלוש ילדות-נערות בתנוחה של הישענות, כאשר התפעמותו מיפי הנעורים מהולה בחרדה מפני הבאות ובידיעה שרגע הצילום אינו אלא ממנטו-מורי שברירי, שנמוג עוד בטרם נוצר.

 

בעבודות הציור של מיכל בקי מקננים ראשים ללא גוף, מרחבי צבע כהים-מחניקים ובתוכם דמות הרוכנת לפנים אל עבר מציאות מעורערת המאיימת להתפוגג או לקרוס בכל רגע נתון. חריטה לעומת משיחת מכחול, דימוי לעומת הפשטה, שימוש בצבע לעומת מונוכרום ושאלות נוספות המתייחסות למרכיבי הציור, דרות בכפיפה אחת עם מצבים יומיומיים של בדידות, רגעים של קדרות וחוסר מוצא. האם משיחת המכחול והצבע יאפשרו הקלה?

 

רותי סלע מציגה את עבודת הוידיאו "מום" בה היא מספרת סיפור אודות אישה בעלת מום שצווארה חסר. הסיפור המורבידי מסופר שוב ושוב ברטוריקת שכנוע ילדותית ותוך כך עוסק בקשר שבין החיים לבין מעשה האומנות – ובפרט ווידיאו ארט.

 

יצחק גולמבק מציג עבודת וידיאו, תיעוד נסיעה איטית מחיפה לתל אביב כשהמצלמה מופנית אל בתו הנמה במושב האחורי. קלטת שירי ילדות נשמעת חרישית ברקע ומעל לכל אלו מרחפת דאגה.

 

 

רות ביגר, ינואר 2013