 |  |  |
|---|---|---|
 |  |  |
 |  |  |
 |
"Planet X" / אשחר חנוך קלינגבייל
אוצרת: אירית הדר
בסיוע המחלקה לאמנויות, אגף התרבות, עיריית ת"א-יפו וקרן יהושע רבינוביץ' לאמנויות תל-אביב
עובדים עם מה שיש
"איש אינו מיטיב ממך לדעת, הו קובלאי החכם, שלעולם אין לערבב את העיר עם המילים המתארות אותה. ובכל זאת קיים ביניהן איזה קשר".
- איטלו קאלווינו, הערים הסמויות מעין, תרגם מאיטלקית: גאיו שילוני (תל-אביב: ספריית פועלים, 2014), עמ' .6
המונח X planet טוען תנועה בדברים: הוא מרחיק אותנו מחלל הגלריה ומהרישומים והאובייקטים שהוצבו בו, ומשגר את מבטנו אל החלל החיצון. בה- בעת, ה-X מחזיר אותנו אל נקודת-המוצא של חקר החלל ומרחביו הבלתי נודעים, אל כוכב הלכת ארץ. X planet הוא מונח מדעי המציין דבר, שאת קיומו אפשר רק לשער בשל מגבלות הידע בזמן נתון. המונח נדרש למדע הפועל לאורה של תיאוריה מסוימת, תוך התמודדות עם ספקות ומצבים של חוסר בהירּות, עד שהתצפית מעלה מופת כלשהו – יש חדש המבקש זיהוי ושם של קבע.
בהוראתו זו, המונח X planet נקשר בשישה מרישומי התערוכה, שכותרותיהם נוקבות בשמות כוכבי לכת וירחיהם. כמה מהם כונו X planet עד שזוהו ונקראו בשם, וגילויַ ם של כמה מן האחרים הביא למיסודן של הגדרות חדשות. חקר החלל – פועלם של יחידים עיקשים, מעמדן של תגליות מקריות, הרחבת שדה הראייה בסיועם הטכנולוגי של טלסקופים משוכללים – מעסיק את אשחר חנוך קלינגבייל זמן רב. בתערוכה זו הוא מתמקד במילים – ומוטב בשמות או באופני הייצוג של כוכבי היקום.
עיון בשמות המוסכמים שניתנו לכוכבים, מסיט את המבט מן החלל וממקד אותו בתרבות האנושית. במערב, שמות הכוכבים נענים למוסכמה ששורשיה בבבל הקדומה, לפיה הכוכבים נקראים בשמם של אלים. היוונים הקדומים והרומאים אחריהם לא הפרו את הסדר המוסכם, ובעקבותיהם צועדים גם מדעני העת החדשה, שגילו וזיהו – ומוסיפים לגלות ולזהות כוכבים, באמצעים המשוכללים ביותר של זמנם. כוכבי הלכת וירחיהם קרואים אפוא בשמות היווניים והרומיים של אלים ודמויות מהמיתולוגיה היוונית, וכך גם ששת הרישומים של קלינגבייל: אוראנוס, נפטון, טריטון, פלוטו, כארון ואריס.
השמות מעלים על הדעת דימויים נפוצים באמנות המערבית לדורותיה, הצפים אל פני השטח, זמינים לעיון, עם הקלדת השמות במנוע החיפוש ברשת. מתוכם מתמקד קלינגבייל בייצוגים של דמויות מיתולוגיות אלה בפסלים, ובעיקר במבטים הצופים בהם מלמטה למעלה, תוך טיפוס במעלֶ ה הגוף הגברי, כמו בתצלומי גברים במגזינים להט"ביים.
הדמויות צפות-מבודדות במרחב שחור ועלום. הצבתן במרכזם של מלבני נייר כהים אופפת אותם וכמו מגינה גם על הרישומים מפני מבטנו, המבקש להקיף את הדף ומתייצב לכן במרחק הולם. הדימוי הטמון בהם, מבליח ונעלם מן העין, נענה למכלול נסיבות הצפייה: מידת הקשב, התנועה בחלל הגלריה, זווית המבט והתאורה הנתונה. איתורו כרוך בחוויה של עמימות, שהיא בה-בעת גם תוצאה של קִ רבה גדולה שקלינגבייל יוצר עם הדימוי שבחר ועם מעשה הרישום, המקנה נוכחות חומרית וממשות לצורות הגופים.
הנראּות החמקמקה של הגופים ברישומיו היא תולדת יישומם כמרקמים שונים של גוון אחד – גון העיפרון המּונע על פני הדף בכיוונים שונים, על פי מקצב ידו ותחושות גופו של קלינגבייל. התהליך מחייב התבוננות אינטימית בדימוי הצילומי, שבו נפחי האיברים והשרירים מתגלמים במעברים של אור וצל. במהלך הרישום קלינגבייל מפרק את הדימוי ותוחם איבר אחר איבר בקו מִ תאר שהוא חורץ בדף. המילוי של כל צורה תחומה – כיוון משיכות העיפרון בתוכה – נסמך על היגיון אנטומי שנלמד על סמך גופו-שלו כאשר ביצע בעצמו את תנוחת הפסל, כך שתנועת הגוף כמו מתקפלת ומתגלמת בפעולת הרישום.
סימני העיפרון הממלאים את השדה החזותי, ניכרים במבט קרוב שאינו מסתמא מבוהק הגרפיט. הם מדגישים את הטקטיליות או ההאּפְ טיות של המשטח, לעיניים שכמו נוגעות בעקבות החומריות של מעשה הרישום. הרישום הקרוב מחייב את הצופה להתבונן מקרוב – אלא שאז אובד המראה השלם ושוב צריך לאגדו בתנועת התרחקות. תוצרי עמלו של קלינגבייל תובעים אפוא עמל של צפייה, בדומה לצפייה בתצורות כוכבים בחלל המְ זמנים למבט מושאים בלתי יציבים ומשתנים לְ מראֶ ה. ההתנסות בעמימותם של הדברים היא נקודת המוצא לסיפור תשוקתו של קלינגבייל לגעת במה שנמצא בחושך, לסמן ולהנכיח דבר בעולם באמצעות עפרונו, כאשר כבר ההתבוננות בדברים היא ראשית פריצתה של עמימותם. דומה ש-X planet, בהקשר זה, מייצגת מצב קיומי מּוּכר וקרוב בהרבה מזה שאליו שלחה אותנו ההוראה המילונית של המונח.
הכוכבים אלפא קנטאורי A ו-B – המושאים של שני רישומים נוספים בתערוכה – הם חלק מקבוצת הכוכבים קנטאור הנראית במבט מכדור הארץ כסוס- אדם. יש לציין שתבניות צורניות של קבוצות כוכבים הנראות בכיפת השמים, הן הבְ ניות אופטיות שאין להן קיום במרחבי החלל, שכן אין בהכרח סמיכות בין הכוכבים והמרחקים ביניהם עשויים להיות גדולים מאוד. קבוצות הכוכבים ניצבו במוקד של חקר השמים לפני המהפכה הקופרניקאית, כאשר סברו שכדור הארץ עומד במרכז היקום והכל סובב סביבו. אחד הביטויים המרהיבים של תפיסת הידע הזאת הוא אטלס הכוכבים הסמכותי אּוראנומטריה )1603( מאת האסטרונום הגרמני יוהאן באייר )1625- ,Bayer 1592(. כל אחת ממפות האטלס היא תחריט שובה- לב ומפורט של דמויות אדם, חיות וחפצים בתבנית של אחת מקבוצות הכוכבים הנדונות, כאשר שמות הכוכבים מפורטים על גבי הדימוי. האטלס של באייר היה פורץ-דרך בהיותו הראשון שמיפה את כיפת השמים כולה, לרבות אזורי הקטבים הצפוני והדרומי. חודשה בו גם שיטת הקריאה בשם של הכוכבים: על פי שיטה זו, המכּונה "ציּון באייר", הכוכבים מדורגים לפי עוצמת אורם והם מצוינים באותיות האלפבית היווני, כאשר אלפא הוא המאיר ביותר. פרדיגמת הידע שעמדה בבסיס האסטרונומיה שיושמה באטלס של באייר קרסה אמנם, אבל "ציּון באייר" תקף עדיין, כפי שמעידים השמות אלפא קנטאורי A ו-B.
המשא ההיסטורי של חקר השמים והחלל מתאפיין אפוא כרצף קריסות של פרדיגמות ידע. ייצוגו בתערוכה בשני אובייקטים פיסוליים, העשויים לוח גבס חרוט ומשובר, מקפל התייחסות לעמלם ופועלם של יחידים שחתרו לקידום המדע מתוך מסגרות הידע של זמנם. לפני שקלינגבייל קיפל ושבר את לוחות הגבס בגלריה, בעת הקמת התערוכה, הוא חרט על כל אחד מהם את מלוא הפרטים של אחד מדפי האטלס של באייר. המחווה של קלינגבייל לפועלו של האסטרונום, בהעתקת תחריטי הנחושת שיצר אמן-התחריט אלכסנדר מאייר, נכרכה אפוא בשבירת תוצרי עבודתו-שלו.
במבט מכדור הארץ על מערכת אלפא קנטאורי, נראו שני הכוכבים אלפא קנטאורי, A ו-B, ככוכב אחד שאורו הוא הבהיר ביותר במבנה. בשל מסלולם הקרוב ובהירותם הבוהקת של השניים, גם טלסקופ משוכלל לא מאפשר לבדל את אורותיהם זה מזה. הפער בין הנראה לידוע במקרה זה העלה בדעתו של קלינגבייל בדיקת ראייה, ועל כך הגיב בתיקון הראייה בשני רישומים נפרדים. הרישומים נעשו אמנם על פי תצלומים ששודרו מטלסקופים משוכללים, אך לידי קלינגבייל הם הגיעו כדימויים דלים, מפוקסלים ועמומים, שעליהם יישם הליכים מּוּכרים מיצירתו: הוא חרט את הדימוי על לוח גבס, ואת התבליט שנוצר העביר לנייר בטכניקת פרוטאז', בפעולה קרובה, דייקנית ומאומצת. הדימוי הצילומי המפוקסל של האור המסמא שסיפקה המכונה, היה למשטח תבליטי אפל ובוהק. ככזה הוא מציע את הנוכחות האל-חומרית של האור, הרחוקה והבהירה מכדי ראות, כמשהו שאפשר לגעת בו בעין ולהשהות עליו את המבט. מעשה הרישום והמלאכה המשוקעת בו מולידים אפוא אפשרות של מגע ביֵ שים, שקיומם הקרוב אינו גורע מעמימותם.
-------
אשחר חנוך קלינגבייל הוא אמן רב-תחומי יליד קיבוץ ניר עוז, המתגורר ופועל בתל אביב. בוגר תואר ראשון ושני באמנות מבצלאל, עבודותיו חוקרות את ייצוג החלל החיצון דרך רישומים גרפיטיים המשלבים מדע, דמיון וזהות קווירית.
-------
לקטלוג התערוכה